השתלת דפיברילטור – למה עושים זאת ואיך זה עובד?

כל הפרעה בקצב הלב עלולה לגרום לפגיעה חמורה ואפילו למוות. תפקוד תקין של המשאבה שמזרימה דם לכל האיברים, ובפרט למוח, הוא קריטי, ובהתאם חשוב לספק מענה למי שעלול להיווצר אצלו כשל – ופתרון מקובל במקרים אלה הוא דפיברילטור מושתל.

מה זה דפיברילטור מושתל?

הדפיברילטור המושתל הוא התקן שמחובר ללב באמצעות אלקטרודות זעירות. המכשיר המשוכלל מבצע שתי פעולות: ניטור מתמיד של קצב הלב, והסדרתו בכל מקרה שבו יש חריגה מהפעילות התקינה.

המידע שמנוטר באופן שוטף נשמר בזיכרון של הדפיברילטור ומסייע לרופא שמטפל באדם לאבחן את המצב שלו, לזהות שינויים לאורך זמן ובהתאם גם לתכנת את המכשיר. התכנות מבטיח התאמה מלאה למאפיינים הספציפיים של הלב של המטופל, ובפרט מתי הוא נכנס לפעולה ומתי אין בכך צורך.

באילו מצבים הדפיברילטור המושתל נכנס לפעולה?

מצב אחד שמחייב פעולה מיידית נקרא טכיקרדיה חדרית. מצב זה מתאפיין בקצב לב מהיר במיוחד, יותר מ-100 בדקה, עקב סיבה שקשורה לאחד מחדרי הלב. הקצב המואץ עלול להוביל לפרפור חדרים – אי סדירות חמורה בקצב הלב שהתוצאה שלה זרימת דם לא תקינה ברחבי הגוף, אובדן הכרה, נזקים פיזיים בלתי הפיכים ואפילו מוות.

מצב נוסף שבו דפיברילטור מושתל עשוי להיכנס לפעולה הוא אי ספיקת לב חמורה, כלומר חוסר יכולת של הלב לשאוב מספיק דם ואז להזרים אותו אל האיברים השונים. התוצאה תהיה כאבים בחזה, נשימה מהירה, גוון עור כחול, עילפון ובהיעדר טיפול מידי גם סכנת מוות.

בהתאם, עשוי קרדיולוג להמליץ לבני אדם שנמצאים בקבוצת סיכון מוגבר להתרחשות התופעות הנ"ל לעבור השתלת דפיברילטור.

איך הדפיברילטור המושתל מסדיר את קצב הלב?

דפיברילטורים מושתלים – שנקראים גם ICD (ראשי תיבות של הביטוי Implantable Cardioverter Defibrillator) – מזהים מיד חריגה מקצב הלב התקין, וכן את הגורם לכך. בהתאם, הם יודעים גם איך להסדיר את קצב הלב: במקרים שבהם הקצב איטי מהדרוש לגוף, ה-ICD מתפקד כקוצב לב ומבצע קיצוב אנטי ברדירקדי. במקרים שבהם הקצב מהיר יתר על המידה, נשלחים אותות חשמליים כדי להחזיר את הלב לקצב הרצוי, ובמקרים של פרפור חדרים הדפיברילטור עשוי לספק שוק חשמלי שמבצע מעין רי-סטארט מהיר ללב ובכך מסדיר את הקצב ובעצם מונע סכנת מוות.

איך מתבצעת השתלת דפיברילטור?

השתלת דפיברילטור היא ניתוח פשוט יחסית שמתבצע תחת הרדמה מקומית. בדרך כלל, השלב הראשון הוא יצירת חתך קטן סמוך לעצם הבריח, שדרכו מוכנסות האלקטרודות. האלקטרודות מועברות דרך וריד, ומגיעות אל הלב (למעשה הן נשענות על הדופן הפנימית של המשאבה החשובה). בשלב הזה מתבצעת בדיקה כדי לוודא שהאלקטרודות אכן קולטות את האותות שמשגר הלב. לאחר מכן יונח הדפיברילטור עצמו, שהגודל שלו הוא בערך כמו קופסת גפרורים, מתחת לעור בחזה והאלקטרודות יחוברו אליו.

אחרי השתלת דפיברילטור המטופלים נשארים בהשגחה למשך מספר שעות. במשך כיומיים ייתכן צורך במשככי כאבים, וכמו כן ניתנת אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים. הדגש העיקרי במהלך השבועות הראשונים אחרי ההשתלה הוא לתרגל תנועה זהירה של הזרוע והכתף בצד שבו נמצא הדפיברילטור (בדרך כלל צד שמאל) כדי שהאלקטרודות לא יזוזו מהמקום.