דפיברילטור הוא מכשיר מתקדם שנכנס לפעולה במקרים שבהם ישנה הפרעה חמורה לקצב הלב, וכתוצאה מכך סכנה של ממש להיווצרות נזק מוחי חמור ואף מוות. בארץ מוכר המכשיר בעיקר בזכות חוק שמחייב הצבת דפיברילטור אוטומטי (כזה שכל אדם יכול להפעיל) במקומות ציבוריים – אבל כדאי לדעת שישנו גם דפיברילטור תת עורי, כלומר מכשיר שמושתל בגוף האדם ונמצא שם באופן קבוע כדי להושיט עזרה כשיש בה צורך.
באילו מקרים נדרשת השתלת דפיברילטור?
השתלת דפיברילטור היא אחת האופציות הטיפוליות במקרים של טכיקרדיה חדרית – הפרעת קצב שגורמת ללב לפעום במהירות מופרזת, ושעלולה להוביל למצב של 400 פעימות בדקה! מצב זה, שנקרא פרפור חדרים, הוא מצב מסכן חיים ולמעשה הגורם העיקרי לדום לב.
עד לפני שנים לא רבות ההשתלה הייתה של דפיברילטור תוך ורידי, כשמיקום האלקטרודות היה סמוך מאוד ללב. מכשיר זה מזהה באופן אוטומטי ומידי הפרעות משמעותיות בקצב הלב, ומספק להן מענה אמצעות שוק חשמלי מדויק.
היתרונות של דפיברילטור תת עורי על פני מכשיר תוך ורידי
לצד התועלת העצומה של דפיברילטור תוך ורידי, יש לו גם חסרונות. בפרט, ישנם מקרים שבהם השתלתו אינה אפשרית – כשאין גישה אל הוורידים הגדולים שבבית החזה, כשישנו מום בלב (או בכלי דם גדולים באזור) וכשהמערכת החיסונית חלשה.
הפתרון במצבים אלה הוא השתלת דפיברילטור תת עורי. דפיברילטור כזה נהנה מעוד יתרון משמעותי – האלקטרודות שלו בטוחות יותר בהשוואה לאלה של המכשיר התוך ורידי (שעלולות להישבר וליצור סיבוכים, כולל כאלה שמחייבים ניתוח). כמו כן ףניתן לטפל במקרים של זיהום בפשטות ובאמצעות אנטיביוטיקה.
הדפיברילטור התת עורי הוא גם הפתרון המתאים למי שעבר השתלה של דפיברילטור תוך ורידי אבל הפעולה נכשלה.
איפה מושתל הדפיברילטור התת עורי?
דפיברילטור תת עורי ממוקם באזור בית השחי, כמובן מתחת לעור. האלקטרודה מושתלת גם היא מתחת לעור, באזור החזה (בחלקו הקדמי) – מבלי להיות מוחדרת אל וריד ואל הלב.
הדפיברילטורים התת עוריים מנטרים את הפרעות הקצב, ובמידת הצורך מבצעים היפוך חשמלי. לעומת זאת, עבור בני אדם שזקוקים לקיצוב לב על-מנת לטפל בהפרעת קצב איטית פתרון זה לא מתאים – וכמובן שבכל מקרה השאלה 'מתי מחברים דפיברילטור ואיזה' חייבת לקבל מענה בהתאם למאפיינים האינדיבידואליים של כל אדם ע"י מומחה בתחום.
סוגים נוספים של דפיברילטורים
בנוסף לדפיברליטורים המושתלים בגוף האדם (זה התוך ורידי וזה התת עורי), יש כאמור גם דפיברילטורים אוטומטיים שנמצאים במקומות ציבוריים, כך שאם אדם עובר לפתע דום לב ניתן יהיה לטפל בו במהירות עוד לפני הגעת כוחות ההצלה (הזמן הוא קריטי כי אחרי 4 דקות עלול להיווצר נזק מוחי בלתי הפיך, ואחרי 7-8 דקות הסיכוי לשרוד הוא אפסי).
סוג נוסף הוא דפיברילטור חצי אוטומטי, שאותו ניתן למצוא באמבולנסים ובמרפאות, וזאת מפני שהפעלתו מחייבת מיומנות מסוימת (בניגוד למכשיר האוטומטי שאותו כל אחד וכל אחת יכולים לתפעל). כמו כן, נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת "ללבוש" דפיברילטור – מעין אפודה שמולבשת על בית החזה, מאבחנת הפרעות בקצב הלב ומייצרת שוק חשמלי במידת הצורך. פתרון זה מיועד למצבים שבהם לא ניתן בכלל לעבור השתלה, גם לא של דפיברילטור תת עורי.